סדנת הרזיה אישית  |  בעיות "נשיות"  |  Isatis Spray – טיפול סיני בגרון להקלה מיידית  |  ניקוי כבד  |  גמילה מעישון  |  



"הפרעות קשב וריכוז " אצל ילדים
דף הבית >> הבלוג שלנו >> "הפרעות קשב וריכוז " אצל ילדים
 
בשנים האחרונות נדרשתי רבות בעניין "הפרעות קשב וריכוז " אצל ילדים והאפשרות לטיפול באמצעות הרפואה הסינית.
 
משהתעמקתי בנושא , כולל לימוד מקיף של הפתרונות ברפואה הקונבנציונלית, לא יכולתי להתעלם מן ההרגשה כי נעשה עוול לאלפי ילדים.

אביא לכם כאן חומר רב בעניין וכדאי לקרוא היטב!!!!

נראה לי כי מערכת החינוך אינה יכולה להכיל ילדים מבריקים ומוכשרים שמסגרות רגילות "צרות" עליהם ולכן "מכופפים "אותם ע"י תרופות.

אינני פוסל טיפול תרופתי. אולם השימוש הנרחב בתרופות נראה לי מוגזם.

ילדינו גדלים בדור שונה מדורות קודמים. קצב התפתחותם עצום ומהיר, יש לנצל כשרונותיהם ע"י שינוי מערכות החינוך ולא "לדכא" אותם.

גם ההורים אשר ילדיהם "גדולים עליהם" זקוקים להדרכה. 

 ילדי האינדיגו האלו מוכשרים וחכמים לאין שעור מהוריהם ולרוב ההורים אין את הסבלנות ו/או היכולת להכיל את השינוי. יש להקשיב לילדים, ללמוד מהם, ולספק להם סביבה מאתגרת ומעניינת.
אין, לילדים מוכשרים אלו, את הסבלנות לספוג מידע פשוט ולא מאתגר.

מידע כללי תמצאו בקישור הבא:http://www.metaplim.co.il/index.asp?articleid=3730
 
אינני מתחבר למיסטיקה הכרוכה בכך אולם העובדות נכונות.

כל הבעיות הללו פתירות ללא טיפול תרופתי וברשותי מספר רב של פתרונות 

אולם אין להתעלם מן המיעוט שאכן זקוק לטיפול התרופתי.

ילדי האינדיגו של היום הם מנהיגי המחר, אל לנו לשבור את רוחם וכשרונם כדי שלנו יהיה יותר קל לחיות במחיצתם.
 
 
הקטע הבא מובא בעקבות חשיבותו הרבה
להורים המוטרדים: נא לקרוא בעיון חומר זה, לקנות את הספר " ילדי האינדיגו" ולהפנים היטב.


משרד הבריאות צפוי לצאת בימים הקרובים במסע הסברה להורים על תרופת הריטלין השנויה כל כך במחלוקת. למרות שהיחס לתרופה הוא כמו לסם, טוענים מומחים במשרד הבריאות שהתרופה אינה ממכרת והיא, כמו תרופות אחרות, מלווה בתופעות לוואי שאין צורך להיבהל מהן. ממה נובעת רתיעת ההורים מלהשתמש בתרופה והאם היא מוצדקת? האם יש טיפולים אחרים היכולים לסייע לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז? תחקיר מיוחד



על פי נתוני משרד הבריאות, רק אחוז אחד מהילדים בגילאי 5 עד 17 נוטל את התרופה "ריטלין". אולם סטטיסטיקות שונות מצביעות על כך שכ-10 אחוזים מכלל אוכלוסיית הילדים בני 4 עד 18 בישראל סובלים מהפרעת קשב נוירולוגית, ולטענת גופים מטפלים שונים, רבים מילדים אלה נוטלים את התרופה ומספרם גדול מהרבה מנתוני משרד הבריאות.
ילדים המוגדרים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, או בלועזית ADHD Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) ), אינם מסוגלים להתרכז בלימודים. הם "מרחפים" בשיעורים, נראים לעתים תלושים מהמציאות, מסוגלים לקום בפתאומיות ולהסתובב בכיתה, מתקשים לגלות התמדה ותשומת לב למשימות או לפעילויות משחק, נדמה כאילו אינם מקשיבים כשמדברים אליהם, חלקם מגלים חוסר מנוחה וחוסר סבלנות, שוכחים למלא מטלות יומיומיות וסובלים מכך שילדים אחרים מתרחקים מהם. 
הסימפטומים יכולים להופיע בדרגות חומרה שונות. ישנם ילדים ללא תופעות של פעילות יתר, שהתנהגותם אינה "מסגירה" את הפרעות הקשב שמהן הם סובלים. 
אבחון בעייתי
ד"ר ענת ברנע, חוקרת בתחום הנוירופיזיולוגיה, אשר עוסקת בחקר פעילות מוחית ובעלת מכון בִּיו-קֶשֶב מָכוֹן בִּיוֹפִידבֶּק ונוֹיְרוֹפִידְבֶּק לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ומצבי לחץ, 
אומרת שלמעשה אין מבחן אחד שנותן אבחון מדויק של ההפרעה. 
"רוב האבחונים שעושים נוירולוגים מבוססים על דיווח של ההורים והמורים לגבי התנהגות הילד בכיתה או בבית. הדיווח נעשה באמצעות שאלוני קונורס, שמדרגים על עמודה של ארבע דרגות התנהגויות שונות של הילד במצבים שונים, ובסופו של דבר מתקבלת תמונה התנהגותית. יש מרפאות שבהן נעשה שימוש במבחני קשב ממושכים ((Continue Performance Test -CPT, אשר במהלכם נדרש הנבדק לבצע מטלה משעממת במשך כחמש עשרה עד שלושים דקות (בהתאם למבחן), והתוצאות מושוות עם סטנדרטים מקובלים. קיימים שלושה סוגי מבחנים בתחום זה: בראשון, והישן יותר, הנקרא TOVA, נבדק קשב ראייתי בלבד, מבחן שפותח לאחרונה ותורגם לעברית נקרא IVA, ובו נבדק קשב ראייתי וקשב שמיעתי בו זמנית. 
"לממצאי המבחנים הללו יש יתרון, כיוון שהם בודקים ישירות את ביצועי הנבדק ותוצאתם אינה תלויה בחוות דעת של ההורים או המורים, אלא בתוצאות שהושגו על ידי הנבדק עצמו. אמצעי נוסף שמשמש לאבחון הוא בדיקת הפעילות המוחית החשמלית וניתוח הרכב תדרי הפעילות".
פרופסור אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות, מחדד את ההנחיה לאבחון מקצועי אצל אנשי מקצוע ספציפיים. "על פי הנחיות המשרד, אפשר לערוך אבחון מקצועי רק על ידי נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים ונוער ורופא ילדים בעל התמחות וניסיון של מספר שנים בהתפתחות הילד. אלה הם שלושת המומחים היחידים היום בישראל שרשאים לתת מרשם של ריטלין. לפני הטיפול מתבקש אבחון מדויק של תסמיני התנהגותם, כדי שיקבלו טיפול רפואי מתאים שיאזן את התנהגותם, אשר גורמת להם בעיות מתמידות בגן הילדים, בבית-הספר, בעבודה ובמערכות יחסים". 
אפשר לחלק את הפרעת הקשב וההיפר-אקטיביות לשלושה סוגים: 
1. הלא קשוב. 

2. ההיפר קינטי (חסר מנוחה). 

3. המשולב. הסוג השלישי הוא הנפוץ ביותר בישראל. עם שכלול כלי האבחון והקדמתו, מגלים הורים רבים שגם להם היו הפרעות מסוג זה בילדות, שנמשכות כך או אחרת גם היום".
האם יש מעקב של הרופא אשר רשם את התרופה לילד אחרי תוצאות הטיפול?
פרו' אור-נוי: "משרד הבריאות דורש מההורים מעקב פעמיים בשנה. אני יודע שגם קופות החולים משתדלות להקפיד על המעקב. האם זה נעשה על ידי אותו רופא? אין לי יכולת לדעת. מה שכן, אני הייתי ממליץ שהרופא המטפל בילד יכיר אותו, אבל אין זה כלל מחויב המציאות".
האם אתם מפקחים על מתן הריטלין, או שכל אחד יכול לקנות את התרופה?
"הריטלין היא תרופה שנמצאת תחת פיקוח קפדני של משרד הבריאות ותחת בקרה 
מתמדת מחמירה ביותר. עד כמה שידוע לנו, אי אפשר לקנות בבתי המרקחת כדור של ריטלין בלי שקנייה זו תירשם והרישום יעבור אלינו. לכן, כל אלה הטוענים שמספר נוטלי התרופה גדול מהמספרים שלנו, פשוט מסתמכים על נתונים שאין להם אחיזה במציאות". 
תופעות לוואי
חשוב להבין שמה שמכונה "הפרעת קשב", היא למעשה סדרה מורכבת של התנהגויות, וכדי לדעת אם האבחנה נכונה, חייבים לבחון את מצבו של הילד במספר סיטואציות. הפרעת קשב אמורה להתבטא בבית, בגן, בבית הספר ובחברת הילדים. לכן, חשוב לקבל מידע מקיף מכל מי שהילד נמצא בחסותו, ולהוסיף לתמונה תוצאה של מבחני קשב. חשוב מאוד לשלול בעת המבדקים בעיות כגון דיכאון, פיגור שכלי, אוטיזם או הפרעה בבלוטת התריס, שיכולות להיראות בטעות כהפרעת קשב. למרות הקושי באבחון, התפיסה השגורה היום היא שהפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה כימית, שהטיפול בה הוא בדרך כימית, כלומר תרופתית. 
השאלה הגדולה שמטרידה את כל ההורים שילדיהם מקבלים את התרופה, היא מהן השפעות הלוואי של מתן טיפול כימי, לעתים לאורך שנים. 
"אנחנו לא מכירים, בארץ ובעולם, מקרים שבהם ילדים התמכרו לריטלין", קובע פרופ' אור-נוי, "אולם כמו כל תרופה, גם לריטלין יש תופעות לוואי".
מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Journal of Abnormal Psychology, מצא שילדים שאובחנו כלוקים בהפרעות קשב או היפראקטיביות, נמצאים בסיכון מוגבר להשתמש בסמים בבגרותם. בנוסף מצאו החוקרים כי ילדי ה- ADHD עלולים להתחיל את השימוש בסמים בגיל צעיר (ראה מסגרת).
בישראל רווחת הגישה ל- ADHD כי הדרך הטיפולית היא באמצעות הריטלין. על פי התוויות הרשומות בקופסת התרופה, התרופה מתאימה לילדים מגיל 6, אלא שבישראל קיימים לא מעט מקרים בהם ילדים בגילאי גן נוטלים את הריטלין.
כדור הריטלין מתחיל להשפיע כחצי שעה מנטילתו והשפעתו נמשכת כארבע שעות. ישנו גם הריטלין RS המשתחרר לאיטו ומשפיע כשמונה שעות. בזמן ההשפעה התרופה גורמת למיקוד קשב, ומדכאת זמנית את הסימפטומים של הפרעת ההיפראקטיביות, אך אינה מרפאה. על כך מסכימים כולם. 
פרופ' אור-נוי: "זוהי תרופה שמשתמשים בה כבר למעלה מ60- שנה ומשפיעה ב80-70- אחוז מהמקרים. המקרים האחרים לעתים אינם מגיבים לה, או סובלים מתופעות לוואי, כמו ירידה בתיאבון, כאבי בטן או כאבי ראש. אצל חלק קטן מהילדים הנוטים ל'טיקים', הריטלין עלול להחמיר את המצב".
למרות התיאור המרגיע, אימהות לילדים שנוטלים את הריטלין מספרות על ירידה בתיאבון, קשיי הירדמות (שבגללם לא מקובל לתת את התרופה מעבר לשעה 16:00 אחר הצהריים), כאבי בטן, בחילה, כאבי ראש. הורים מדווחים גם על ילדים שנראים שקטים מדי או עצובים ומרבים לבכות, מדווחים על תופעות של פריחה, תנועות בלתי רצוניות ועוד.
"במקרים בהם יש תופעות לוואי לתרופה, חייבים להחליף את הטיפול", מסכים פרופ' אור-נוי, "יש מקרים שבהם אצל ילדים מסוימים חולפות תופעות הלוואי לאחר תחילת הטיפול, אולם המיתוסים כאילו לריטלין יש תופעות לוואי קיצוניות - פשוט אינם נכונים. הילדים לא הופכים לזומבים. גם עם ריטלין הם ערניים ומודעים, אבל אם תופעות הלוואי נמשכות גם אחרי שינויים באורח החיים, חייבים להחליף את התרופה".
אם מדובר בתרופה כל כך לא בעייתית, למה ההקפדה ברישום ובפיקוח מצד משרדכם?
"מאחר שהריטלין שייכת לקבוצת התרופות המעוררות, הרישום והנפקת התרופה זהים לכללים החלים על תרופות נרקוטיות. אולם המחקר לאורך של שישים שנה עומד על כך שאין סכנת התמכרות בנטילת התרופה במינונים המומלצים לטיפול רפואי בהפרעת קשב וריכוז".

טיפול מערכתי
הריטלין איננה תרופה האמורה לטפל בילדים עם בעיות של קשב וריכוז, אלא לעזור להם להתרכז, ואז לזכות לטיפול מערכתי כולל. טיפול כזה הוא נחלתו של משרד החינוך, אך בעיות תקציב מונעות לא פעם את הטיפול המשלים, ומשאירות את הילד עם התרופה הכימית בלבד. חלק מההורים טוענים שמשרד החינוך מפנה ילדים לקבלת ריטלין, כדי שלא יצטרך להתמודד איתם. הטענה מכעיסה את פרופ' אור-נוי: "משרד החינוך לא רושם את התרופה. הוא לא יכול. התרופה נרשמת רק לילדים שצריכים אותה ושעברו אבחון". 
למרות דברים אלה, אנשי החינוך הם אלה שמפנים את ההורים לאבחון בטענות , כמו: "אי אפשר להשתלט על הילד שלכם בכיתה", "הוא לא יושב בשקט ומפריע למהלך התקין של השיעור". האם מדובר באבחון אמיתי או בחוסר רצון להתמודד עם הילדים השונים במערכת? 
למרות בקשות חוזרות ונשנות, לא קיבלה מערכת "הורים וילדים" התייחסות לנושא ממשרד החינוך.
ברור לכל הנוגעים בדבר שילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, זקוקים גם לטיפול פסיכו סוציאלי, ולתמיכה שונה ממערכת החינוך, טיפול מערכתי כוללני המשלב בתוכו טיפול לימודי, רגשי וקוגניטיבי-התנהגותי, בנוסף לתרופתי. הטיפול המערכתי מאפשר למטופל להפנים אסטרטגיות למידה והתנהגות אשר יעקפו את הליקוי ויאפשרו את קיבוע השינוי לטווח הרחוק. טיפול כזה מצליח יותר כאשר מתקיים שיתוף פעולה בין ההורים , המורים וכל אנשי המקצוע המטפלים בילד.
פרופסור אור-נוי: "הריטלין היא אמנם הציר המרכזי של הטיפול, אבל למערכת החינוך יש משקל רב. אנחנו במשרד הבריאות לא בודקים אם הילדים אכן מקבלים את הטיפול הכוללני. אני יודע שקיימות תכניות מיוחדות של משרד החינוך בירושלים, אולם הטיפול לא נעשה בכל הארץ, עקב בעיות תקציב".

תרופה חדשה (?)
בעיית תקציב מונעת גם את הכנסת ה"קונסרטה" לסל התרופות, למרות שבמשרד הבריאות מודים שמדובר בתרופה טובה יותר, עם פחות תופעות לוואי. למעשה, מדובר בדור חדש של תרופת ה”ריטלין” שלא שונתה כבר 60 שנה. ה“קונסרטה” נמכרת בארה"ב מזה שנה ומכילה גם את מרכיבי ה”ריטלין”. התרופה החדשה מאפשרת שלושה מינונים, בהתאם למשקל הילד והשפעת התרופה עליו. מחירה נע בין 280 שקל לחפיסה (למינון הנמוך, 18 מ"ג), עד 500 שקל לחפיסה (למינון הגבוה, 54 מ"ג). 
פריצת הדרך היא בטכניקת ההגשה של התרופה, באמצעות קפסולה מיוחדת המכונה אורוס. הקפסולה מכילה שלושה תאים: בשלב הראשון, עם נטילת הכדור, מיצי הקיבה גורמים להפרשה מהירה של המתיל פנידט, מה ששומר על הרמה שעתיים עד ארבע שעות. בשלב הבא חודר הנוזל לתא וגורם להפרשה איטית של החומר במשך שש עד שמונה שעות. לקראת סוף היום יש עוד הפרשה של המתיל פנידט למערכת. כתוצאה מכך נשמרת רמה קבועה של מתיל פנידט בדם במשך 12 שעות, וזו מאפשרת לילד להיות קשוב ורגוע במשך כל שעות היום. 
הטיפול בהפרעות קשב וריכוז באמצעות ה"קונסרטה", מתבסס על הנחיות האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריית ילדים ומתבגרים, שקובעות כי על רמת התרופה בדם לעלות לאורך היום, על מנת לשמור על יעילות קבועה. ממחקרים קליניים עולה כי התרופה הביאה לשיפור בהתנהגות הילדים בבית הספר ולאחר שעות הלימודים. כמו כן, היא היטיבה עם הדימוי העצמי ובכישורים החברתיים. רק 4 אחוזים מקבוצת המחקר דיווחו על בעיות בשינה וירידה בתיאבון.
במשרד הבריאות אומרים שקשה להשוות מחקרים קליניים של 60 שנה למחקרים של כמה שנים בודדות. עדיין לא ידוע אם התרופה תיכנס לסל התרופות או תחליף את הריטלין,
למרות שעל פניו, גם במשרד הבריאות מסכימים שמדובר בתרופה טובה יותר.
הילד ילמד לטפל בעצמו
כבר משנת 1970 התחילו לטפל בבעיות של קשב וריכוז בעזרת שיטת הביופידבק.
ד"ר ענת ברנע, בעלת מכון לביו-קשב בגבעת חיים איחוד, מטפלת בשיטה זו גם בילדים עם בעיות קשב וריכוז. 
"הביופידבק הוא שיטת טיפול מתקדמת, לא פולשנית", מסבירה ד"ר ברנע, "המבוססת על הפוטנציאל העצום, והלא מנוצל, של האדם לשלוט בעזרת אימון בתהליכים הנחשבים בדרך כלל "בלתי רצוניים" המתרחשים בגופו, כולל שליטה במנגנוני החיסון, קצב הלב, לחץ הדם וכן בתהליכים מוחיים שונים. בשיטה זאת האדם נוטל חלק מרכזי ופעיל בשליטה על מצב בריאותו והרגשתו ומוריד בדרך זו את התלות שלו בתרופות ובגורמים זרים אחרים.
הנוירופידבק הוא ענף בתחום הביופידבק המטפל בבקרה ובשינוי של תהליכים מוחיים".

אך מתבצע הטיפול?
ד"ר ברנע: "על פי השיטה מצמידים מוליכים עדינים, אלקטרודות, לעור הראש, וכך בודקים את הגלים החשמליים של המוח (EEG) ומבצעים אנליזה של הגלים על פי עוצמת תדרים בשיטה שנקראת FFT (Fast Fourier Transform). את התוצאות מציגים בפני המטופל. יש מספר שיטות להציג למטופל את תוצאות האנליזה של גלי המוח שלו. יש מערכות שמציגות לנבדק את תוצאות האנליזה בצורה של משחקי מחשב, דרך המתאימה יותר בטיפול עם ילדים, ויש מערכות שמציגות את התוצאות בצורה של גרף עמודות. בכל מקרה, מלמדים את המטופל להגיע למצב מוחי שתוצאתו תהיה הורדה של גלי טיתא והעלאה של גלי ביתא. בשיטה זאת, כל פעם שהמטרה מושגת, מקבל המטופל פידבק חיובי בצורה של נקודות ו/או צלילים. בדרך כלל, טיפול בנוירופידבק מלווה גם באמצעים אחרים, כמו תהליכים מטה קוגניטיביים ושיפור אסטרטגיות למידה. באמצעות נוירופידבק אפשר לטפל במגוון רחב מאוד של סימפטומים: מיגרנות, לחץ דם גבוה, חרדות, לחץ נפשי, טוראט, והפרעות קשב" (ADHD).
מה הילד צריך לעשות?
"במהלך המפגשים הילד יושב מול מסך מחשב שנמצאת עליו מכונית מרוץ. אני אומרת לו לגרום למכונית לנסוע מהר. למעשה, באמצעות גלי המוח שלו הוא יכול להניע את המכונית או לעצור אותה. רק בעצם הפניית תשומת הלב שלו לעניין, הוא מסוגל להפעיל במוח גלים שיגרמו לו להניע את המכונית. אותם גלים הם הבעייתיים אצל ילדים שסובלים מבעיות קשב וריכוז".
זה באמת עובד?
"מחקרים מדעיים רבי היקף שנעשו בעולם, מצאו שאפשר אחרי סידרת אימונים של כ40- עד 60 מפגשים בני שלושים עד ארבעים דקות כל אחד, לגרום לשינוי קבוע בדגם הפעילות המוחית ולשפר משמעותית את התפקוד. ההשפעה של האימון אמורה לגרום לשינוי קבוע בתפקוד המוחי, בניגוד לתרופות שהשפעתן נמשכת רק מספר שעות, ואחרי שפגה ההשפעה חוזרים התסמינים של חוסר הריכוז ותנועתיות היתר.
"במספר מכוני נוירופידבק בעולם שניהלו מחקרים מבוקרים, נמצא שאנשים (ילדים וסטודנטים) שעברו טיפול בנוירופידבק העלו את ההישגים הלימודיים שלהם, את ה- I.Q. שלהם ב10- עד 15 נקודות ואת ההישגים במגוון יכולות נוספות".
אבל איך הוא יבצע את הפעולה בחיי היומיום שלו?
"אחרי המפגשים שלנו, המוח 'יתקן' את עצמו בלי שהילד יתבקש לעשות דבר. כמו אחרי שלומדים לנהוג יש לאדם את היכולת לעשות את זה, או כמו שלומדים לקרוא, נוצרים במוח קשרים כימיים חדשים שמשנים את ההתנהגות. ברגע שאתה חוזר הרבה פעמים על אותה פעולה, בסוף היא נטמעת בך. הפרעות קשב מתאפיינות בכך שיש חוסר בגלי מוח בתדר גבוה ועודף בגלי מוח בתדר נמוך, וזאת בעיה בתפקוד המוח. ברגע שאני מחברת אלקטרודות לראש של ילד שסובל מבעיה כזאת ומבקשת ממנו להסיע מכונית שנעה רק כאשר המוח מייצר גלים בתדר גבוה, אני גורמת בכך למוח להתאמן ביצירת גלים שחסרים לו, ואחרי מספר מפגשים הוא יידע לעשות את זה לבד".
אם זה כל כך טוב, למה לא מטפלים בילדים בשיטה זו במקום בתרופות?
"השיטה הזאת איננה ממומנת על ידי משרד הבריאות או קופות החולים. מדובר בטיפול פרטי, ועלותו של כל מפגש הוא כ150- שקל. במצב הכלכלי הגרוע היום, הורים רבים לא יכולים לעמוד בעלויות הללו. מצד שני, רופאים רבים לא מודעים כלל לשיטה ולדרך הטיפול. זו הסיבה שבגללה אני מכנסת מספר חוקרים מרחבי העולם לכנס מיוחד שייערך בחודש מאי הקרוב וידון בגישה באספקט עולמי. אולם חשוב לזכור שמצד המוסדות מעורבים בהיבטים הבריאותיים בישראל, נכנסים כאן גם שיקולים פוליטיים וכלכליים: אם יש כדור, זה זול 'לטפל' בבעיה, אז למה להשקיע הרבה כסף בשיטה אחרת?"
אבל הריטלין לא מטפל בבעיה..
"בדיוק. הריטלין לא מבריא את האדם מהבעיה שיש לו. הוא גם לא מטפל בבעיה. במקרה הטוב, הוא מעלים אותה לכמה שעות".
מחקר חדש מגלה כי ילדי ADHD נמצאים בסיכון גבוה פי חמישה להשתמש בסמים בנערותם
ילדים שאובחנו כלוקים בהפרעת קשב או היפראקטיביות (ADHD), נמצאים בסיכון מוגבר להשתמש בסמים בבגרותם, כך מגלה מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Abnormal Psychology. עוד מצאו החוקרים כי ילדי ה-ADHD נמצאים בסיכון להתחיל את השימוש בסמים בגיל צעיר.
המחקר שנערך על ידי חוקרי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג ואוניברסיטת ניו יורק, השווה את נתוני השימוש בסמים בקרב שתי קבוצות של מתבגרים: האחת הורכבה מבני נוער אשר אובחנו כלוקים ב- ADHD, והשנייה כללה נחקרים בריאים. כל המשתתפים היו בגילאי 13 עד 18 בתקופת המחקר. 
החוקרים מצאו כי ילדים אשר אובחנו ב-ADHD בילדותם, היו בסיכון גבוה לצרוך סמים ואלכוהול בתקופת בגרותם. אלה אשר סבלו מ-ADHD והפרעות התנהגותיות, היו בסיכון הגבוה ביותר לצרוך סמים ואלכוהול בבגרותם. 26 אחוזים מהילדים אשר לקו בהפרעות קשב והיפראקטיביות קשות, היו בסיכון גבוה פי חמישה לצרוך סמים מאלה שאינם סובלים מן ההפרעה. 

אותה בעיה, טיפול שונה?
ב' הגיע לטיפול יחד עם הוריו המודאגים,לאחר שמחנכת הכיתה זימנה את ההורים ועידכנה אותם בהתנהגותו של ב': "הוא לא מסוגל לשבת בשקט בכיתה, מתקשה להתרכז , חסר משמעת, תוקפני ,לא משתתף בפעילויות הכיתתיות יותר מכמה דקות, מגלה קשיים חברתיים ולא משחק עם הילדים"
בהמלצתה של המחנכת ולאור הדברים שסיפרה, הוחלט לשלוח את ב' לאבחון פסיכיאטרי, הפסיכיאטר איבחן שב' סובל מ - ADD - הפרעת חסר בקשב וריכוז, והמליץ לתת לו ריטלין, התרופה הסטנדרטית לטיפול בהפרעה זו.

הוריו המודאגים של ב 'בחרו שלא לתת לילדם את התרופה בשלב זה למרות המלצת הפסיכיאטר ודברי המורה,כיוון שהיו מודאגים מתופעות הלוואי האפשריות של התרופה והאמינו, כי בוודאי ישנן דרכים אחרות בהן ניתן לטפל בבנם.

האמנם? האם ישנה אלטרנטיבה נוספת לטיפול ב- ADHD מלבד הריטלין?
אכן קיימות שיטות טיפול חלופיות, אך לפני כן נבחן את המושג ADHD :
ADD או ADHD הנם מושגים שהפכו למגיפה. הן הפכו לתוויות שמקושרות למספר הולך וגדל של ילדים.
יותר ויותר ילדים מקבלים את התרופה הסטנדרטית ריטלין (methylphenidate)השייכת לקטגורית סמי האמפטמין.

בהקשר זה נשאלות מספר שאלות:
האם הפרעה זו נמצאת בסימן עלייה? האם המודעות שלנו גדלה? האם קל לנו יותר להתמודד עם בעיות התנהגות באמצעות טיפול תרופתי? או אולי המחלוקת מתחילה כבר בתהליך האבחון?
האם ישנה נטייה להדביק תווית של AD(H)D על כל התנהגות חריגה? על ילד מבריק שמתקשה לשבת בשקט ומתפרע בכיתה, כי משעמם לו? ילד הסובל מתחושות פיזיות כלשהן המציקות לו והוא לא שולט בהן.
ה- ADD וה- ADHD הן תסמונות מתועדות והאנשים שחקרו אותן עשו לנו בכך שירות אדיר בעצם זיהויה של קבוצת ילדים הסובלת מבעיות ברורות אך לרוע המזל הדבר הפך לאבחון אופנתי המכסה מספר מאוד גדול של דפוסי התנהגות שונים, שהגורמים להם שונים וכמו כן גם האבחנה.
האם אבחון של ההפרעה מצדיק בהכרח נטילה אוטומטית של ריטלין או של תרופות אחרות?
האם הגיוני לתת אותו טיפול תרופתי לכל הילדים הסובלים מבעיות התנהגותיות ומאובחנים בהפרעה זו?
התפיסה הקונבנציונאלית:
הטיפול הקונבנציונאלי שניתן לאחר האבחנה יכלול ברוב המקרים נטילת ריטלין, תרופה מעוררת, ממריצה השייכת למשפחת האמפטמינים,באופן פרדוקסלי במקום לעורר מרגיעה התרופה את הילד הנוטל אותה ומביאה אותו למצב רדום ופאסיבי.
למעשה, חומרים מעוררים כריטלין מגבירים את טווח הקשב ואת יכולת ההתמקדות במטלות אצל ילדים ומבוגרים.
הריטלין היא תרופה המעוררת מחלוקות רבות, לא אדון בהיבטים החיוביים והשליליים של התרופה,
חשוב לציין , כי יש לשקול בכובד ראש מתן ריטלין בשל ת. הלוואי שלה וכיוון של-80% מהילדים היא אינה מתאימה והם אינם מגיבים טוב לתרופה.
וחשוב לדעת, כי יש עשרות בעיות העלולות להתבטא כהפרעות קשב וריכוז או כפעלתנות יתר של הילד, למשל: תת סוכר בדם, הרעלת מתכות, חסרים תזונתיים, קנדידה ועוד... 

וחשוב עוד יותר, כי במידה ובחרתם, בכל זאת בטיפול בריטלין, יש התוויות נגד בזמן השימוש בתרופה:
1.מזונות המכילים טיראמין:
ג. צהובות , יין, שוקולדים - מהם יש להמנע בזמן לקיחת התרופה.

2.תרופות נוגדות פירכוסים

3.תרופות נוגדות דיכאון ממשפ' MAO

התפיסה ההוליסטית:
הגישה ההוליסטית בכללה ובעיקרה גורסת, כי הטיפול יעשה בחולה ולא במחלה, אם אנו רוצים לטפל במחלה או ליתר דיוק בהפרעה, אז הטיפול יהיה טיפול תרופתי עם התרופה המקובלת ביותר לטיפול בהפרעה זו - ריטלין.
בגישה ההוליסטית/טבעית אנחנו מתמקדים בחולה או יותר נכון בילד בעל ההפרעה, בידיעה שהביטויים ההתנהגותיים הם שונים מילד לילד.
כמו כן גם ההיבטים המשפחתיים, החברתיים, הנפשיים, הפיזיולוגיים והרוחניים של כל אחד ואחד, וההתייחסות בטיפול היא גם לכל אחד מהגורמים האלה, והיחס לכל מטופל הוא אישי ואינדיבידואלי.
ילדים היפראקטיביים אינם חולים או סובלים מבעיה, ישנם ילדים עם רגישות מאוד גבוהה, כמויות אנרגיה מאוד גדולות, נטייה להשתעמם בקלות, מוכשרים ויצירתיים שגורמים להם להיראות כבעלי טווח קשב קצר.

הטענה המרכזית של הגישה ההוליסטית היא:
כי ילדים אלה אינם סובלים מבעיה, אלא החברה ובעיקר הקהילה הטיפולית, הן שנוטות לתייג אותם ולהצמיד להם טיפולים להפחתת התסמינים.
התרופה היא הפתרון הקל והמהיר, שמאפשר לנו להשתלט על הילד ההיפראקטיבי ואז "לא יהיו הפרעות".
הקושי הגדול ביותר הוא של המורה, שצריכה להתמודד עם הוראה של כ- 40 תלמידים בכיתה בממוצע ומתוכם גם תלמידים בעלי הפרעה זו.
הגישה הטבעית - הוליסטית טוענת, כי גידול ילדים כאלה מחייב אנשי חינוך וקהילה וכמובן הורים לשנות את האופן בו הם מתייחסים אליהם, מחנכים אותם ומגדלים אותם.
למשל: יותר הקשבה, מתן מרחב, חיזוקים ומשובים חיוביים, כבוד ואלה הם רק חלק ממה שנדרש מההורים,ה מורים וכל העוסקים במלאכת הטיפול בהפרעה זו.

הטיפול הטבעי:
יש מספר גורמים היכולים להשפיע על - ADHD
1.אלרגיות ואי סבילות למזון:
ההנחה לפיה לאלרגיה למזון השפעה על דפוסי התנהגות אינה חדשה כי ב-1973 העלה ד"ר פיינגולד (רופא ילדים ומומחה לאלרגיות) את התיאוריה, כי מזונות המכילים סליצילטיים, המצויים בשכיחות גבוהה בצבעי מאכל וטעם מלאכותיים הנם האחראים העיקריים להיפראקטיביות.
אלרגיות ובייחוד אלרגיות למזונות או אי סבולת למזונות עשויים להוות גורם משמעותי אצל ילדים רבים שאובחנו כסובלים מ- ADD או ADHD.

2. קשר הסוכר/היפוגליקמיה:
כל המתוקים:סוכר, סוכריות, עוגות, גלידות, משקאות קלים הם חלק מתזונת השפע בעולם המערבי והילדים נחשפים אליהם יום יום ברמה גבוהה. אחוז קטן מהילדים עלול לסבול מרגישות למזונות עתירי הסוכרים-פחמימות דבר העלול להביא לשינוי במצב הרוח ובדפוסי ההתנהגות שלהם.

איך זה קורה?
כשאוכלים סוכרים הם הופכים במהרה במחזור הדם לגלוקוז, רמות הגלוקוז גבוהות מאותתות לגוף לייצר אינסולין על מנת להפחית את רמת הסוכר בדם.רמת הסוכר בדם יורדת עד כדי רמה נמוכה באופן חריג הנקראת - היפוגליקמיה/תת סוכר בדם, המאופיינת בחולשה , עייפות, כתוצאה מכך הגוף משחרר הורמון ממריץ - אדרנלין - הגורם להתכווצות כלי הדם, האצת קצב הלב, תחושת קור, עצבנות, חרדה, וכתוצאה מכל ההשתלשלות הנ"ל, ילדים אלה עלולים להגיע להפרעות התנהגותיות, עצבנות, אימפולסיביות וכדומה.

3.הרעלה ע"י כימיקלים:
הצטברות של רעלים, שהגוף לא מצליח לסלק.

4.הרעלה ע"י מתכות כבדות:
בדיקות מעבדה הראו כי לילדים היפראקטיביים רמות גבוהות של אלומיניום ועופרת ורמות נמוכות של אבץ, מגנזיום, סידן וחומצות שומן חיוניות.

5.קשר הקנדידה:
הקנדידה היא פטרית שמרים-מיקרואורגינזם חי המהווה חלק מצמחיה מועילה המאכלסת את גופנו. צמיחת יתר של השמרים משנה את האיזון הנורמלי ועלולה להשפיע על הגוף בצורות רבות, ביניהן תגובות אלרגיות, מיגרנות, מצבי רוח וכ"ו, ילדים עלולים לחוות זאת לאחר אכילה של פחמימות - סוכרים, כיוון שהשמרים משגשגים על מזונות אלה.

6.חסרים תזונתיים:
ילדים שתויגו כ - ADD או ADHD עלולים לסבול מתהליכים מטבוליים חלשים וכתוצאה מכך מחסרים תזונתיים, מצב זה משפיע על התנהגותם ועל רמת הריכוז שלהם.
למשל: חסרים של ויטמיני B : נמצא כי ילדים היפראקטיביים סובלים מחסר של בסרטונין במוח,במחקרים בהם ניתנה להם תוספת של ויטמין B , ויטמין החיוני להפיכתה של חומצת אמינו טריפטופאן לסרטונין, היתה השפעה חיובית ומיטיבה.
חסר במגנזיום:
נמצא כי 95% סובלים מחסר במגנזיום, חסר זה עלול לגרום לתופעות כגון: עצבנות, אי שקט, התכווצויות שרירים, טיקים ועוויות בפנים, מיגרנות וכאבי ראש .

חסר בברזל:
רמות נמוכות של ברזל עלולת לגרום לקשיים בריכוז, תשישות, אדישות, סימפטומים האופיניים ל- ADD. לעומת זאת ילדים בעלי רמות גבוהות מדי של ברזל, עלולים להיות תוקפניים, רגשניים והיפראקטיביים, סימפטומים האופיניים ל- ADHD.
ח.שומן חיוניות:
קיים מתאם מובהק בין סימפטומים של היפראקטיביות וחסר בח. שומן חיוניות.
60% ממשקל המוח מורכב מחומצות שומן חיוניות, חשיבותה של חומצת שומן גם לחץ שומן אחרות דוגמת EPA חשיבות רבה בטיפול בילדים ובבוגרים היפראקטיביים, כאשר נבדקו ילדים בבדיקות לגילוי חסר תזונתי לחומצת שומן, נמצא כי חסר בחומצת שומן מסוג אומגה 3 התאפיין בבעיות התנהגותיות, בעיות למידה, עצבנות ובעיות שינה.
פיקנוגינול:
פיקנוגינול הוא פלבנואיד המופק מקליפה של עץ אורן צרפתי.
פיקנוגינול משמש כתחליף לריטלין מזה שנים רבות בקרב מטפלים בגרמניה, בשל יכולתו לעבור BBB
ובכך להשפיע על מערכת העצבים .
המלצות כלליות לטיפול בילדים הסובלים מ-ADHD:
אבחון הילדים הסובלים מ- ADHD, הוא החשוב ביותר ולעיתים רבות הוא נעשה ללא שיקול דעת מתאים וע"י אנשי מקצוע שאינם מוסמכים לאבחן תסמונת זו. יש לאבחן את התסמונת ע"י מומחה ולהיזהר מן הנטייה להדביק "היפראקטיבי" לכל ילד בעל התנהגות חריגה.
במידה ואתם חושדים או יודעים בוודאות שילדכם סובל מ- ADD או ADHD, תוכלי לעשות מספר דברים כדי לעזור לו, בבית תוכלו לנסות לעשות דיאטת טיהור הכוללת: פירות, ירקות וחלבונים, נטול סוכר ונטולת קופאין, דלת פחמימות ודלה בתוספות מזון מלאכותיות, רצוי לנסות להוציא מהתפריט את שני האלרגנים העיקריים והנפוצים ביותר: חלב ומוצריו ומשפ' הדגנים והגלוטן, כולל: חיטה , שיפון, שיבולת שועל.

רצוי להתייעץ עם רופא ביחס להתאמה של כל דיאטה שונה מהרגיל לפני שמתחילים ליישמה על הילד.
מספר גורמים אותם כדאי לבדוק:
1.ילד מבריק המתפרע בכיתה כתוצאה משיעמום.

2.תחושות גופניות הנובעות מרגישות יתר.

3.היפוגליקמיה

4. דיסלקציה

5.חוסר איזון בפעילות בלוטת התריס.

6. תזונה לקויה וחסרים תזונתיים, למשל חסר מגנזיום , ברזל או עודף ברזל.

5. הרעלת מתכות

6. סגנון למידה אינדיבידואלי - (בתי ספר דמוקרטיים או אנטרופוסופיים) 

בדיקות אותן כדאי לעשות על מנת לאבחן:
1.סקירת ה- Ferritin כולל גם תמונת דם כללית וכולל B12.

2.תפקוד בלוטת התריס.

3.סקירת רמות העופרת בגוף ומתכות בכלל (באמצעות בדיקת שיער ולא בדיקת דם)

4.מבדקי אלרגיה.

5.בדיקת קנדידה.

5.בדיקת חומצות אמינו בשתן.

בנוסף כדאי לחפש בבית רעלנים כימיים פוטנציאליים או גורמים אלרגניים כגון: שטיחים, אבק, עובש , קוטלי חרקים ולנסות להמנע ממגע איתם.
אם המטפל מזהה מרכיבים תזונתיים, רעלנים או אלרגניים, ניתן לטפל בהם בעזרת תוספות תזונתיות, בדיאטת האלמינציה, בסילוק הרגישות לאלרגיה או בשילוב של מספר שיטות.
תזונה
רבות כבר דובר אודות חשיבותה של התזונה במצבים של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, בכתבה זו תוכלו למצוא המלצות, רעיונות מעשיים וטיפים לתפריט יומי עבור ילדכם.

אחד הרעיונות הטובים ביותר שניתן להציע הוא לנסות למצוא תחליפים בריאים ומזינים לממתקים ולחטיפים הרגילים.
ארוחת בוקר: (8:00-7:00)
עבור רוב האנשים ארוחת הבוקר מתפקדת על תקן האחרוחה החשובה ביום, דבר זה מתחזק מיוחד אצל ילדים עם הפרעת קשב, עקב בעייתם היסודית לרכז מאמצים בדבר אחד, הארוחה צריכה להיות מלאה ומזינה על מנת לחזק ולהזין את מערכת העצבים החשופה לגירויים, ולגרום לילד רמת ריכוז טובה ויכולת קשב.

ניתן להחליף את הקורנפלקס השגרתי עם חלב הפרה ב:

1. ברנפלקס - סובין חיטה עם חלב עיזים/חלב סויה /חלב אורז.
2. דיייסת שיבולת שועל- לוקחים 2 כפות של שבולת שועל ומבשלים חלב אורז / סויה , אפשר גם קצת להמתיק עם סוכר חום/ דבש לאחר שהדייסה מתקררת, ניתן גם להוסיף קינמון.

במידה והילד נוהג לאכול פרוסת לחם לבן עם שוקולד/ מרגרינה /גבינה לבנה ושוקו... 

3. ניתן להמיר את הלחם בלחם מחיטה מלאה או שיפון - מי שמחפש את הממרח המתוק ניתן להמיר את השוקולד בשוקולד חרובים או ממרח שקדים - "שקדיה".
ממרחים בריאים יותרו ומזינים יכולים להיות:
אבוקדו, ביצה, גבינת עיזים, טונה במים וניתן להוסיף איזשהו ירק - עגבניה, נבטים, נבטי אספסת, גזר, מלפפון.
ובמקום השוקו - אפשר לשתות כוס שוקו סויה או שוקו על בסיס של אבקת חרובים עם חלב סויה / עיזים /אורז או תה צמחים - קמומיל וחליטות צמחים למשל יכולות להיות בעלות השפעה מרגיעה בעליל.
ארוחת ביניים (10:00):
בהפסקת עשר במקום לאכול לחם עם שוקולד/ מרגרינה עם נקניק ניתן שוב להמיר את הלחם באחד הלחמים המומלצים : לחם חיטה מלאה/שיפון/לחם חיטה נבוטה עם הממרחים שכבר ציינתי לעיל ולהוסיף פרי כלשהו - תפו"ע, אגס (לא פירות הדר - הם אלרגנים ואינם מומלצים לילדי ADHD )

ארוחת צהריים (14:00 - 13:00 )
אם ניקח למשל ארוחה סטנדרטית, ישראלית טיפוסית - שניצל,צ'יפס, סלט... וזה עוד במקרה הטוב, בו לא הכנסנו את הטבעול ל"מיקרו" טבלנו אותו בקטשופ וניגבנו גם את הצי'פס... 

אז במקום השניצל המטוגן יש כמה אפשרויות:
1. שניצל חזה עוף ללא פרורי לחם,טבול ומתובל בביצה, מלח פלפל ומטוגן קלות בשמן זית.
2. למי שמתעקש על פרורי הלחם , ניתן להמירם בשיבולת שועל - יוצא מצויין.
במקום השניצל ניתן להכין דג בתנור, דג מדגי ים צפוני (הידוע כתורם לפעילות המוח ולריכוז) למשל: סלמון עם קצת שמן זית ולימון, צמחי תבלין - רוזמרין, טימין ולהכניס לתנור.

צ'יפס - מתכון לצ'יפס בריא וטבעי ללא טיגון:
1 ק"ג תפו"א
2 כפות שמן קנולה
1 כף שמן זית
מעט מלח ותבלינים לפי הטעם.
מערבבים את 2 סוגי השמן עם התבלינים חותכים את תפוחי האדמה לגודל של צ'יפס שמים בשקית עם השמן המתובל, קושרים ומנערים היטב.
שמים במקפיא למשך 35-40 דק' ובינתיים מחממים תנור לחום של 180-200 מעלות במצב גריל.
מוציאים את הצי'פס מהמקפיא ופורסים בתבנית משומנת , אופים 7 דק' והופכים את הצי'פס לעוד 7 דק'.

3. ניתן גם להכין אורז עם ירקות מבושלים/ מאודים או עם קטניות.
במקום אורז לבן כדאי להשתמש באורז חום מלא עם ירקות מבושלים: בטטה, דלעת, קישוא, גזר, או ברוקולי.

אורז עם קטניות מאוד מומלץ מהסיבה הפשוטה שהוא מהווה חלבון משלים, אותו לא מסוגל הגוף לייצר בעצמו.

מג'דרה:
‏1 כוס עדשים ירוקות‏
‏3 כפות שמן זית‏
‏2 בצלים קצוצים דק‏
‏2 כוסות אורז מלא‏
‏ מלח ופלפל שחור, טחון טרי
‏2\1 4 כוסות מים
כמון
שורים את העדשים במים למשך 3 שעות. מסננים, מעבירים לסיר.מוסיפים מים עד ‏כיסוי ומביאים לרתיחה. מבשלים על להבה נמוכה עד שהעדשים יתרככו כ 20 דקות ‏ומסננים
מחממים בסיר את השמן ומטגנים את הבצל עד שיזהיב. מוסיפים את האורז, ‏מתבלים במלח ופלפל, כמון, מטגנים 2 דקות. מוסיפים את העדשים ומערבבים.‏
מוסיפים את המים, מביאים לרתיחה, מבשלים על להבה נמוכה כ 20 דקות. מכבים, ‏משהים 15 דקות ומערבבים. ‏

4. לאוהבי הפסטה - אפשר לאכול פסטה רק רצוי מחיטה מלאה וללא רטבים של שמנת וגבינות.
אפשר להמירם ברוטב פסטו או רוטב עגבניות.
ארוחת (ארוחות?) ביניים: (16:00-17:00)
פה למעשה, מתחילות החגיגיות המזיקות בעליל, במבה, ביסלי, בייגלה, ושאר ירקות (הלוואי ואלו היו ירקות)

אז מה בכל זאת אפשר לנשנש?
פופקורן - לא המוכן עם החמאה, אלא גרעיני תירס בסיר עם שמן זית.
בייגלה - יש בייגלה מחיטה מלאה.
חטיפי בריאות - חטיף גרנולה, חטיף גרעיני חמניות או סומסום.
ופלים על בסיס של חיטה מלאה ושוקולד חרובים
ביסקוויטים מחיטה מלאה.
וכמובן ההמלצה הטובה ביותר היא הכנה ביתית :
עוגיות שיפון, מאפינס בננה / חרובים 
ולא חייבים נשנושים ומתוקים, אפשר לאכול פרי או יוגורט עיזים כלשהו /מעדן סויה.

ארוחת ערב: (19:00- 20:00)
לארוחת ערב יש כמה אופציות, לא כדאי לאכול ארוחה כבדה מדי ורצוי מאוד לפתוח פער של שעה לפחות בין האוכל לשינה:
1.סלט ירקות עשיר וגדול: מלפפונים, עגבניות, גזר, פלפלים אדומים, נבטי אספסת, בצל, שום, פטרוזיליה עם שמן זית.
אפשר להוסיף לסלט אבוקדו /ביצה / טונה במים/ סרדינים/ טחינה .
לחם מחיטה מלאה/שיפון 
אפשרות נוספת היא לאכול את דייסת שיבול השועל כפי שהיתה בארוחת הבוקר, לא פעמיים ביום, ניתן להוסיף לה תמרים חתוכים ומעט סילאן (דבש תמרים) או פירות יבשים במידה.

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



צור קשר | מפת האתר  | תקנון האתר

* תוספי התזונה שבאתר זה אינם מיועדים לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות, ואין לראות בכתוב בפרסום זה כייחוס של סגולות אלו לתוספי תזונה אלו ואינם מהווים תחליף לטיפול רפואי כל שהוא. כל המידע שנרשם באתר זה נלקח מסיפרות מקצועית ברפואה הסינית ומסתמך על נסיון עתיר שנים  
הן בעולם והן במרפאתינו.
 

 

מנוהל על ידי marcomonline הקמת עסקים באינטרנט