מאת ד"ר עמית עקירוב
 
הפרעה ביחסי הורה-ילד (הפרעה בהתקשרות או באנגלית Attachment Disorder) הינה גורם סיכון להשמנה בילדות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת מרץ של כתב העת Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine.
 
החוקרים שיערו כי התקשרות בטוחה בין הורים וילדים עשויה להפחית את הסיכון להשמנה בילדות ע"י מניעת תגובות דחק תדירות או מופרזות משיבוש התפקוד התקין והתפתחות מערכת המשפיעה על מאזן האנרגיה ומשקל הגוף. תגובות הדחק של ילדים והבקרה הרגשית מתבססים בשלב מוקדם במהלך הילדות בהקשר של אינטראקציה בין הורה וילד, ואחד המדדים לכך שילד פיתח מערכת רגשית בריאה ותגובות  דחק היא התקשרות בטוחה.
 
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין בטחון בהתקשרות בין ילדים בגיל 24 חודשים ובין הסיכון להשמנה בגיל 4.5 שנים, על-בסיס מאגר ילדים שנולדו בארצות הברית בשנת 2001. מדגם המחקר כלל כ-6650 ילדים ואימהות שלקחו חלק בשני גלי המחקר Early Childhood Longitudinal Study, Birth Cohort, בשנים 2003 ו-2005-2006. למעלה משלושת רבעי מהילדים שעברו הערכה בשתי תקופות המחקר נכללו בסקירה.
 
במהלך מעקב של 24 חודשים בבית הילד, מראיינים מיומנים העריכו את בטחון ההתקשרות. ילדים ברבעון התחתון, כפי שנקבע לפי מדד Toddle Attachment Sort הוגדרו ככאלו עם בעיות בהתקשרות. השמנה בגיל 4.5 שנים הוגדרה בנוכחות ערכי BMI מותאמים למין באחוזון 95 ומעלה לגיל.
 
שיעורי ההשמנה בילדים עם הפרעה בהתקשרות עמדו על 23.1%, זאת בהשוואה ל-16% מהילדים עם התקשרות בטוחה. לאחר תקנון לאיכות האינטראקציה בין האם והילד במהלך משחק, התנהגויות הורים בנוגע להשמנה, ערכי BMI של האם וגורמים סוציו-דמוגרפים, יחס הסיכון להשמנה היה גבוה פי 1.30 בילדים עם הפרעה בהתקשרות, בהשוואה לאלו עם התקשרות בטוחה.
 
החוקרים מסכמים וכותבים כי הפרעה בהתקשרות בין הילדים וההורים בשלב מוקדם במהלך הילדות הינה גורם סיכון להשמנה. להערכתם, גישה חדשה למניעת השמנת-יתר עשויה לסייע לילדים לפתח דרכים בריאות לבקרת רגשות והתנהגות בהתמודדות עם מצבי דחק