בעבר, הפטריות סווגו כצמחים, אולם הפטריות אינן צמחים אמיתיים מכיוון שהם יצורים הטרוטרופיים (צורכים פחמן מתרכובות אורגניות שאחרים יצרו ולא מייצרים אותן בעצמם כמו צמחים הנעזרים בתהליך בעזרת פוטוסינתזה). הפטריות שונות גם מבעלי חיים שמעכלים את מזונם באופן פנימי. כמו כן יש לפטריות מאפיינים נוספים שמייחדות אותן מיצורי ממלכות אחרות: הן מייצרות תפטירודפנות תאיהן מחוזקות בכיטין.
פטריות עלית, מוצאים אותם בהרי טיבט בגובה של 4000 מטר וחומר זה מאוד יקר. לפטריות הגדלות במקום אחר ובתנאים שונים אין את אותן סגולות הריפוי שיש לאלו הגדלות על הרי טיבט. אודות לשינוי הטמפרטורה בין היום והלילה, הקרינה הקוסמית ותנאי הגידול אשר משפיעים. פטרייה זו סופגת חומרים מצמחי מרפא שגדלים מסביב. יש לה תכונה של ביו אנרגיה אימונו מודולציה. היא נוגעת בכל שלבי הקיום של החיים. עושה סדר ומתקנת הרס בגופנו. הסינים מכנים את הקורדיספס "מתנה אלוקית" ו"הקמע והקוסם", מכיוון שאף צמח אינו משתווה אליו בתכונות וביכולות המרפא.
הפן הרפואי המדובר בפטריה הגדלה על זחל, בעלת תכונות ביולוגיות מעניינות ביותר, והנמצאת בשימוש ברפואה הסינית מזה אלפי שנים. בהקשר לסרטן, קורדיספס מעניין בשני היבטים - שיפעול המערכת החיסונית, ותמיכה בתופעות לואי מטיפול. מחקרי מעבדה מלמדים על כך שהפטריה מעלה את מספר הלימפוציטים מסוג Th בדם ההיקפי, את יכולת הפעולה של תאי NK, את פעילות התאים המונונוקלאריים, ואת רמות הציטוקינים בדם דוגמאת אינטרפרון, TNF אלפא ואינטרלאוקין-11 (כל אלו הינם מרכיבים חשובים של המערכת החיסונית). כמו כן, במחקרי חיה הראו כי קורדיספס יכול לפגוע ישירות בתאי סרטן, למשל בסרטן ריאה או במלנומה. מחקרים אחרים הצביעו על החשיובות האפשרית של נטילת קורדיספס לאחר כימו- ורדיותרפיה. למרות זאת, אין עדיין מחקרים קליניים מהימנים בחולים. הפטריה בטוחה יחסית לשימוש,שיפור אנרגיה כללית לאחר מחלה קשה
או מחלת הנשיקה
שיפור איכות השינה ולהפרעות שינה
טיפול בבעיות ריאה ברונכיטיס ואמפיזמה
שיפור ביכולת ואנרגיה מינית
איזון סוכרים ושומני דםאיזון לחץ דםושיפור מחזור דם
הפן האקולוגי במדינת ההימליה הקטנה בהוטן מודאגים. המערכת האקולוגית הרגישה בפארק הלאומי על שם המלך ג'יגמה דרוג'י נמצאת בסכנה – בגלל ציידים של פטרייה קטנה ונדירה בשם קורדיספס סיננזיס, המחזקת את המערכת החיסונית.
פטריית הקורדיספס גדלה על זחלי עש התיטרודס, הורגת אותם – ומשתלטת על גופם. באביב הפטרייה מפיצה נבגים לכל עבר, אלה מתיישבים על קורבנות חדשים, וכך מתחיל לו מעגל מוות חדש. לא בכדי משמעות שמה בסינית הוא "זחל בחורף, עשב בקיץ".
הפטרייה הגיעה למערב ב-1993, אחרי ששתי אתלטיות סיניות שברו את שיאי העולם בריצה. השתיים טענו כי הגיעו להישגים בזכות הפטרייה – והפכו אותה למצרך מבוקש. בימי הבהלה של הסארס אף עלה הביקוש, ומאז הוא נותר גבוה מאוד.
בעקבות הביקוש החלו ציידים רבים להגיע בשנים האחרונות לבהוטן בחיפושיהם אחר זחלי העש, והחלו לחפור ברחבי הפארק. הרשויות ניסו להגביל את הסחר בזחלים-פטריות, אבל ללא הועיל. ואפשר גם להבין מדוע: הפארק בבהוטן הוא אחד המקומות הבודדים בעולם שבו אפשר עדיין למצוא את הזחל. בעקבות זאת, מחירה של הפטרייה עולה בהתמדה, ולפי האובזרבר הבריטי היא נמכרת כיום ב-7,000 דולר לקילוגרם, פי שניים ממחיר הזהב. ועוד היד נטויה.
אחת הבעיות המרכזיות שעמה נאלצת בהוטן להתמודד היא הציידים לא חוקיים שחוצים את הגבול הפרוץ מטיבט. ההערכה היא, שבקצב הציד הנוכחי הפטרייה תיעלם כליל ותמיט אסון כלכלי על אלפי המשפחות באזור המתפרנסות ממנה. זאת, בד בבד לפגיעה במערכת האקולוגית.
בטעינה...