לא כל כאב באוזן הוא דלקת חריפה באוזן התיכונה ולא כל דלקת חריפה באוזן התיכונה מצריכה שימוש בתרופה אנטיביוטית. ד"ר דנה פלורנטין מסבירה איך מאבחנים וכיצד מטפלים
ד"ר דנה פלורנטין
דלקות אוזניים נפוצות מאוד, בעיקר בחורף, בעונת ההצטננות, והרבה יותר בקרב בנים. 75 אחוזים מהילדים יסבלו לפחות פעם מדלקת אוזניים לפני גיל שלוש.
רוב הדלקות יופיעו בין גיל חצי שנה לשנתיים. בילדים מעל גיל שנתיים, שכיחות המחלה יורדת והיא מופיעה בצורה פחות קשה ועם פחות סיבוכים.
מעל גיל שלוש שנים ובעיקר לאחר גיל ההתבגרות, שכיחות המחלה פוחתת בצורה ניכרת. אם האירוע הראשון של הדלקת היה לפני גיל חצי שנה, ייתכן שתהיה נטייה לדלקות חוזרות. האוזן מחולקת לשלושה חללים: 1. אוזן חיצונה - כוללת את האפרכסת ותעלת השמע 2. אוזן תיכונה - החלל שמאחורי קרום התוף. בתוך חלל האוזן התיכונה נמצאות עצמות השמע. 3. אוזן פנימית - בה ישנם חיישנים המתרגמים גלי קול למסרים עצביים ונמצאים בתוך איבר המכונה שבלול, ותעלות המשתתפות במערכת שיווי המשקל.
האוזן גם מצויידת בצינור ניקוז (המכונה חצוצרה), המנקז נוזלים ומשווה לחצים בין חלל האוזן התיכונה ללוע. מהי בעצם דלקת אוזניים תיכונה?
דלקת אוזניים יכולה להיות חריפה וכרונית. אירוע חריף נמשך מספר ימים עד שבועיים. דלקת אוזניים כרונית נמשכת יותר משבועיים.הדלקת מתרחשת בחלל האוזן התיכונה. יש הבדל בין דלקת של תעלת השמע לבין דלקת אוזניים תיכונה. הדלקת הראשונה, קרויה גם דלקת אוזניים חיצונית. בדרך כלל היא לא מלווה בחום, יש כאבי אוזן ולעתים הפרשות והיא נפוצה בעיקר לאחר שחייה ממושכת בבריכה. הטיפול בדלקת אוזן חיצונית הוא בדרך כלל בטיפות אנטיביוטיות. לעומת זאת, אם מטפלים בדלקת אוזן תיכונה עושים זאת באנטיביוטיקה פומית.
מה גורם לדלקת אוזניים תיכונה?
דלקת אוזניים נגרמת על ידי נגיפים או חיידקים, והיא מופיעה בדרך כלל לאחר הצטננות. בדרך כלל התהליך הוא כזה: הצטננות/כאב גרון/דלקת בדרכי נשימה עליונות על ידי נגיף או חיידק גורמת להגדלת בלוטות לימפה בצוואר. הבלוטות המוגדלות לוחצות על החצוצרה וגורמות להיצרותה עד לסגירת החלל. כתוצאה מכך אין ניקוז מחלל האוזן התיכונה אל הלוע ומצטברים נוזלים. הנוזלים הם מצע גידול מצויין לנגיפים או חיידקים - ומכאן כל עניין הדלקת ברור מאליו. איך זה מתבטא?
בעיקר על ידי כאב אוזניים, ילדים קטנים שאינם עדיין מדברים, בדרך כלל מושכים את האוזן או משפשפים תוך כדי בכי (חשוב להבדיל תנועות אלו מתנועות עייפות רגילות של פעוטות המתבטאות בשפשוף אוזניים/עיניים). כאב האוזניים מתגבר לרוב בשעות הלילה (למה שההורים יישנו?) דלקת אוזניים יכולה להתבטא רק על ידי כאב אוזניים אבל יכולה גם להתבטא בסימנים של מחלה חיידקית קשה ובמקרים אלו הילד יהיה עם חום גבוה, תיאבון ירוד, ייראה זרוק ואדיש. יכולים להופיע גם שלשולים או הקאות, ולפעמים מתנקזת מוגלה מהאוזן. מהם גורמי הסיכון לדלקת אוזניים? 1. ילדים אסתמטיים או עם בעיה אטופית אחרת (כגון נזלת אלרגית, דרמטיטיס אטופית) נמצאים בסיכון יתר לדלקות אוזניים בגלל תפקוד פחות טוב של החצוצרות. 2. ילדים ששותים מבקבוק במצב של שכיבה מגבירים את הסיכון לכניסת חיידקים לחלל האוזן התיכונה דרך החצוצרות. 3. סיפור משפחתי של דלקות אוזניים חוזרות אצל ההורים יכול להעיד על נטייה גנטית.
איך מאבחנים דלקת אוזניים?
הרופא מסתכל על עור התוף באוטוסקופ ומחפש סימנים המעידים על דלקת: בלט של עור התוף והיעלמות הזיז של הפטיש הקצר כפי שהוא נראה בעור התוף.
לפעמים, לצורך האבחון, משתמשים גם באוטוסקופ פנוימטי. למכשיר הזה מחוברת בלונית, ובמהלך הבדיקה הרופא מנפח את הבלונית, המזרימה לחץ וגורמת לעור התוף להתנועע. כאשר יש דלקת אוזן תיכונה תנועתיות עור התוף פוחתת. מתי נזקקים לדיקור בעור התוף?
הדיקור נועד לנקז מוגלה, הנמצאת בלחץ מאחורי עור התוף כדי לזרז את ההחלמה. מבצעים דיקור גם כשצריך לקחת דגימה מהנוזל הדלקתי מאחורי עור התוף לצורך אבחון ולתרבית במעבדה. כך רואים איזה חיידקים נמצאים בנוזל ולפי סוג החיידקים והרגישות שלהם לאנטיביוטיקה, מתאימים את הטיפול.
מתי נזקקים לדיקור בחלל האוזן התיכונה? 1. כאשר מופיעה דלקת באוזן תוך כדי טיפול באנטיביוטיקה אחרת ויש חשד לצמיחת חיידקים עמידים. 2. כאשר הילד לא מגיב לטיפול האנטיביוטי ויש חשד לצמיחת חיידקים עמידים. 3. בילד חולה מאוד. 4. בתינוק שגילו חודשיים ומטה. 4. בילד הסובל מחסר חיסוני. 5. כאשר מתפתח סיבוך של הדלקת אוזניים, כגון מסטואידיטיס.
דלקת אוזניים - זה מסוכן?
לרוב זה לא מסוכן, ובמרבית במקרים הדלקת יכולה לחלוף מעצמה ללא טיפול אנטיביוטי. במקרים נדירים ובמיוחד בילדים, קיים סיכון של התפשטות הזיהום לעצמות הגולגולת (מסטואידיטיס) ולמוח (ואז עלולה להיגרם דלקת קרום המוח, וסיבוך נוסף - היווצרות קריש דם בוורידי המוח כתוצאה מהתפשטות הזיהום). במקרים אלו הילדים נראים מאוד חולים, וטיפול אנטיביוטי בדלקת אוזניים קשה לרוב מונע את הסיבוכים.
כאן המקום להדגיש, שבתינוקות הקטנים מגיל חודשיים כל זיהום עלול להיות מסוכן, וכל הופעת חום בתינוק שגילו חודשיים ומטה דורשת בדיקת רופא מיידית, לרב תינוק כזה יופנה לבירור בחדר המיון. איך מטפלים?
60 עד 80 אחוזים מהילדים הסובלים מדלקת אוזן תיכונה מבריאים לבד. חישוב שנעשה באחד מהמחקרים הראה, שיש לתת טיפול אנטיביוטי לשבעה ילדים כדי להבריא בצורה מעט מהירה יותר ילד אחד.
הבעיה העיקרית המתעוררת בשנים האחרונות היא של התפתחות עמידות לתכשירים אנטיביוטיים בקרב חיידקים פתוגניים, ובעיקר עם החיידק פנוימוקוק שהוא המחולל החיידקי השכיח בדלקת אוזן תיכונה.
שיעור העמידות של פנוימוקוק לפניצילין בארץ מגיע במקומות מסויימים ל-70 אחוזים. מלבד פניצילין, קיימת עמידות גם לסוגים נוספים של אנטיביוטיקה. הסיבה העיקרית לעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה היא טיפול אנטיביוטי קודם. לכן, אין ספק שהפחתה בשימוש באנטיביוטיקה תביא להפחתה בהתפתחות העמידות של החיידקים. האם להשהות טיפול בילדים בגילאים חצי שנה עד שנתיים, שבהםהמחלה היא השכיחה ביותר ובילדים גדולים יותר?
השיטה הנהוגה בהולנד בגילאי חצי שנה עד שנתיים, ללא גורמי סיכון, היא להשהות את הטיפול האנטיביוטי תוך מעקב צמוד במשך 24 עד 48 שעות, ובילדים מעל גיל שנתיים ל- 72 שעות. רק אם במהלך תקופת ההמתנה חלה החמרה במצבו של הילד, ניתן טיפול אנטיביוטי. אם הילד הבריא, חסכנו מתן אנטיביוטיקה.
גישה זו הביאה להורדת שיעור מתן אנטיביוטיקה ל- 31 אחוז מהילדים בהשוואה ל- 90 אחוז ומעלה בארצות אחרות.
מספר מחקרים בדקו את שיעור הופעת הסיבוכים המקומיים והמערכתיים בעקבות הימנעות ממתן טיפול אנטיביוטי. עבודה שפורסמה בשנת 2001 הראתה שיעור הארעות של מסטואידיטיס של ארבעה ל-100 אלף ילדים, בהשוואה לשניים ל-100 אלף ילדים בארצות הברית (ששם שיעור מתן האנטיביוטיקה לדלקת אוזן תיכונה הוא 96 אחוזים).
מה קורה בישראל?
רוב רופאי הילדים בישראל מאמצים את הגישה הנהוגה בהולנד, אולם במקרים הבאים לא מומלץ להשהות את הטיפול האנטיביוטי: 1. מחלה קשה (חום גבוה, אי שקט רב, בלט ניכר של עור התוף כפי שנראה בבדיקת רופא על ידי האוטוסקופ). 2. זיהומים חוזרים אצל הילד או אצל האחים שלו. 3. מומים באזור הפנים. 4. חסר חיסוני. איזה טיפול אנטיביוטי מציעים לילד?
מעל גיל שנתיים ניתן בדרך כלל מוקסיפן במשך חמישה ימים. מתחת לגיל שנתיים הטיפול ניתן בדרך כלל לתקופה של שבעה עד עשרה ימים. המיון המומלץ הוא 60 עד 90 מ"ג לק"ג.
מי שאלרגי לפניצילין יקבל טיפול באריתרומיצין (Erythromycin), קלאסיד (Clarithromycin) או אזניל(Azithromycin). הטיפול באזניל ניתן במשך שלושה ימים.
ומה לגבי טיפות אוזניים אנטיביוטיות?
טיפות אוזניים אנטיביוטיות ניתנות לדלקת חיצונית באוזן (שהיא דלקת בתעלה החיצונית ולא בחלל האוזן התיכונה). כאשר הדלקת היא באוזן התיכונה, הטיפות מבחוץ לא יכולות להגיע לחלל זה, כיוון שהוא חסום על ידי עור התוף. לכן בדלקת אוזניים, בדרך כלל, אין מקום לטיפול בטיפות אנטיביוטיות. הילד משתגע מכאבים. איך אפשר להקל עליו?
אם הכאב מציק, ניתן להיעזר בטיפות משככות כאבים כמו אוטידין. לחום ולכאבים ניתן לתת אקמול או משככי כאבים אחרים כגון נורופן. דלקות אוזן חוזרות
הדלקות באוזן נגרמות על ידי סוגים רבים של נגיפים וחיידקים, כך שלמרות החיסוניות הנרכשת כנגד אותו מחולל מסוים, האפשרויות להידבקות חוזרת הן רבות ומגוונות. ובכל זאת, יש ילדים עם נטייה לדלקות חוזרות באוזן כאשר יש שלושה מקרים או יותר שבהם מאבחנים היטב דלקת באוזן תיכונה תוך פרק זמן של חצי שנה או פחות, או מעל ארבע דלקות בשנה - מדובר בדלקות חוזרות. במקרים אלה, ייתכן שהרופא יחליט על טיפול אנטיביוטי מונע במשך שלושה שבועות. בטיפול מונע, המינון של התרופה הוא חצי מהמינון הרגיל .
שיטה נוספת היא טיפול מונע לסירוגין - בסוג טיפול זה ההורים מודרכים להתחיל את הטיפול המונע במשך שבוע, בכל פעם שמופיעים תסמינים המעידים על התחלת המחלה הנגיפית המקדימה את דלקת האוזן התיכונה - הצטננות הכוללת חום, נזלת, שיעול וכו. אם יש הפרשה מהאוזן בזמן הדלקת- מה זהאומר?
הפרשה מוגלתית מהאוזן בזמן דלקת אוזן תיכונה מעידה על ניקוז המוגלה שהיה בחלל האוזן התיכונה דרך עור התוף. הניקוז נוצר בלחץ דרך נקב שנוצר בעור התוף. גם בדלקת אוזן חיצונית (דלקת בתעלת השמע באוזן) נוצרת לפעמים הפרשה, אבל כאן מדובר בתהליך שונה עם טיפול שונה.
אם יש הפרשת מוגלה מהאוזן בזמן דלקת אוזן תיכונה אפשר לתת טיפול מקומי לדילול המוגלה, על ידי מי חמצן אחד עד שלושה אחוזים,שלוש פעמים ביום. ובנוסף צריך לנקות ולייבש לעיתים קרובות את פתח התעלה. הנקב בעור התוף בדרך כלל נסגר מעצמו לאחר שהדלקת חולפת. ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה בכללית
בטעינה...