CPK       מהו ?
פרופ' בן-עמי סלע - מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל השומר; החוג לביוכימיה קלינית, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב  
 בדיקת דם לקביעת פעילות אנזים זה, שהיא אחת מבדיקות המעבדה החשובות שכן עיקר השימוש בה הוא לברור אפשרות של התקף-לב (אוטם שריר הלב), אך גם מדידת אנזים זה חיונית להערכת נזק לרקמות שריר אחרות. הרמה התקנית של CPK בגברים היא מתחת ל-180 יחידות פעילות לליטר ובנשים הרמה התקנית מתחת ל-160 יחידות לליטר, כאשר ההבדל משקף את ההבדלים במסת השריר בין שני המינים.
 
 למעשה, כבר בתינוקות מגיל 6 שבועות ומעלה מתייצבת רמת האנזים ברמה של המבוגרים. ביילודים רמות CPK  גבוהות בהרבה, ומגיעות ל-500 עד 1,000 יחידות לליטר, כיוון שתהליך הלידה מאוד טראומטי לרקמת השריר של היילוד, ולכך יש להוסיף את החסר היחסי של חמצן לרקמת השריר בימים הראשונים לאחר הלידה (hypoxia). האנזיםCPK נפוץ בתאים מרקמות שונות אך עיקר פעילותו מופיעה בתאי שריר למיניהם. לדוגמא, בתאי שריר שלד פעילות CPK מגיעה לכדי 2,500 יחידות לגרם רקמת שריר.
לשם השוואה, פעילותו בתאי מערכת העיכול היא בממוצע 130 יחידות לגרם רקמה, ברחם כ-40 יחידות, ובריאות כ-11 יחידות לגרם רקמה. מכאן נובע שפעילות מוגברת ולעתים אף חריגה של CPK בדם אינה בהכרח משקפת מצב פתולוגי: פעילות גופנית מאומצת, ספורטיבית או אחרת, תביא בעקבותיה לשחרור של אנזים מתאי השריר לדם ולעלייה ברמתו.
 בשעת ההיריון יש ירידה ברמת CPK בשליש השני, אך לקראת הלידה, כאשר מתהווה לחץ על רקמת שריר מרובה, רמותCPK  מוגברות.
 מבחינה קלינית, המצב המשמעותי ביותר המביא לעלייה ברמת CPK הוא אוטם שריר הלב, בו נפגעת רקמת שריר הלב, וחלה דליפה של האנזים CPK לדם באופן שמעלה את רמת האנזים.
 גם לאחר טראומה ניתוחית או לאחר הזרקה תוך-שרירית של תרופות, חלה עלייה ב-CPK, וכמובן פציעות שונות, חבלות לרקמת השריר, מצבי דלקת או נמק של רקמת שריר - כל אלה יתבטאו בעלייה ברמת CPK.
 
התמכרות לתרופות שונות כגון אמפטמינים, ברביטורטים, אלכוהול עד שיכרון, או הרואין העלול לגרום לפגיעה שרירית חריפה הידועה כרבדומיוליזה, כל אלה יגבירו לעתים באופן חריף רמתCPK  בדם.
  בכוויות נמצא לעתים עליות תלולות באופן יחסי לכמות הרמה הנפגעת, במצבים של דלקת שריר מפושטת (polymyositis או dermatomyositis), וכן במחלות ניוון שריר (muscular dystrophy) ייחודיות מסוג Ducheneאו Becker בהם רמת האנזים עלולה לעלות פי 20 עד 200 (!!) מרמתה התקנית.
 לעתים, במצבים של התייבשות חריפה בחשיפה ממושכת לטמפרטורה גבוהה תוך מאמץ גופני ללא שתיית נוזלים מספקת, כמו גם בתאונות התחשמלות קשות, רמות קיצוניות של CPK עלולות להגיע לעשרות אלפי יחידות לליטר, יחסית לכמות רקמת השריר הניזוקה.

 רמות נמוכות מן המקובל של CPK בדם, בדרך כלל חסרות משמעות קלינית מיידית, והן מבטאות בדרך כלל חוסר פעילות גופנית, רזון ורקמת שריר דלה, וכּחשוֹן  של קשישים. לעתים נמצא רמות CPK נמוכות במצבי ממאירות מתקדמת עם גרורות, באנשים המטופלים בסטרואידים, באלה עם צמקת הכבד כתוצאה מאלכוהוליזם, ובמחלות רקמת החיבור. 
 
איזואנזימים של CPK, CPK-iso enzymes: לאנזיםCPK, כמו לאנזימים רבים בגוף, יש תת-קבוצות של מה שקרוי איזואנזימים השונים ביניהם לעתים גם ברקמות בהם הם פועלים. ב-CPK יש 3 איזונזימים עיקריים: CPK-MM הוא העיקרי ומקורו בשריר השלד המהווה את רוב רקמת השריר בגוף, ולכן גם CPK-MM   מהווה כ-%96 עד 100% מכלל פעילותCPK  בגוף במצב תקין. האיזואנזים השני אחריו אנו עוקבים במקרה של התקף לב, או חשש לאירוע זה, הוא CPK-MB, המוגבל לרקמת שריר הלב. במצב תקין הוא אינו מהווה יותר מ-4% מכלל פעילות CPK בגוף, שהרי המשקל הכולל של הלב אינו עולה על כמה מאות גרמים, אלא שלאחר אוטם שריר הלב ובהתאם לגודל האוטם וכמות רקמת שריר הלב הנפגעת, דולף לדם איזואנזים "לבבי" זה, וכ-5 שעות לאחר האוטם מתחילה העלייה של CPK-MBשמגיעה לשיאה כ-12 לאחר האירוע. בהמשך מתחילה דעיכה ברמת CPK-MB ובדרך כלל תוך 24 שעות אירוע ההתקף רמתו חוזרת לתקנה. מבחינת הרופא המטפל, כל תוצאה של בה {שבה} כמותו היחסית של CPK-MB עולה על 5%-6% מסך רמת CPK בדם, מחשידה כמובן בצירוף לתסמינים הקליניים ותמונת הא.ק.ג. על אירוע אוטם.